בחינוך האנתרופוסופי (או בשמו השני חינוך וולדורף), מפגש הבוקר עם הילדים בגן נקרא מעגל. המעגל הוא סיפור מחורז המשלב שירים, דקלומים ותנועות- מעין מחזה שכל קהילת הגן הם השחקנים בו.
ההתרחשות במעגל הולכת ומתפתחת לאורך שבועיים-שלושה, כל פעם נוסף עוד חלק ממנו, עד שלמשך כמה ימים מוצג המעגל כולו.
הנושא של המעגל מתחלף בהתאם לעונה ולחג ומותאם ברמתו השפתית והתנועתית לגילאי הילדים
בשונה ממפגש בוקר סטטי על כסא, שמלמד בגן נושא כלשהו דרך שיחה עם הילדים על הדבר, מבחוץ-
המעגל הוא חווית הנושא מבפנים, באופן בלתי אמצעי, דרך חווית הגוף, החושים והדמיון.
הילדים לומדים באמצעותו על העולם דרך חווית היות הדבר עצמו- הם בעצמם נעים כמו נמלים, כמו הרוח, כמו דבורים שותים צוף מפרחים….
וגם מתנסים באמצעותו בכל אשר אפשרי לאדם לעשות בעולם- מוסקים זיתים, קוצרים שיבולים, מנקים ומכבסים, בונים סירה… כל אשר נמנע מהם לראות כמודל לחיקוי בתרבות המודרנית- חוזר לחיים במרחב המעגל
מעבר לתכנים שהילדים נחשפים אליהם באמצעות המעגלים המתחלפים- המעגל תורם להרחבת אוצר המילים ושכלול השפה, אימון סנסו-מוטורי מגוון, פיתוח חוש מוזיקלי, פיתוח הדמיון, גיבוש תחושת היחד ותחושת היות חלק מקהילה.
בנוסף, המבנה הספרותי של המעגל שמכיל: התחלה, אמצע, סוף והרבה חזרות בין לבין- נוסך בילדים תחושת סדר ובטחון- לכל דבר בעולם יש סדר, אני יודע למה לצפות.
בקורס השנתי שלי “במעגל השנה” ישנם 30 מעגלים מותאמים לפי גיל (גילאי שנה עד שבע) ומסודרים לפי מעגל החגים ועונות השנה. מוגשים בטקסטים מוקלדים, הקלטות אודיו וסרטונים ממחישים.
וכמובן שלכל מעגל מלאכות-יד שקשורות אליו, סיפורים, דקלומים, פעילויות לחצר… הכל מחובר ושזור יחד:
תנועה ומלאכה, שמיים ואדמה.
