סיפור מרפא ויצירה לקורונה - שלושת הפרפרים
שרון זיגרייך
בחינוך האנתרופוסופי ישנה השתדלות לא לחשוף את הילדים לעובדות שקשות להן להכלה ולהבנה, ולכן משתמשים בתמונות ילדיות ורכות כדי לפגוש את הנפש העדינה שלהם, ובעיקר לעטוף ולהמשיך להזין אותם בתחושה שהעולם הוא טוב.
לשם כך כתבתי עיבוד לסיפור שלושת הפרפרים של לוין קיפניס. אפשר לקרוא לזה “סיפור מרפא” במובן שהוא נותן לילדים תמונה של המצב הקיים בצורה מטאפורית ובשפה ילדית ותמימה וגם נותן תקווה להמשך.
היה לי חשוב להשתמש בדימוי של פרפרים כי כעת עונת האביב וחג הפסח מתקרב ואני רוצה שתהיה להם תמונה של חופש וחירות על אף כל הבידודים והסגרים.
אני ממליצה להדפיס את הסיפור, להניח אותו בתוך כריכה יפה (זו הזדמנות להכין ביחד עם הילדים כריכה לסיפורים מתחלפים) ולספר לפני השינה- אז יכול להתרחש עיבוד הכי משמעותי של הדברים בתת מודע.
בנוסף להקראת הסיפור אתם יכולים לעבוד על פרוייקט של הכנת תיאטרון בובות לסיפור, אותו יוכלו להציג הילדים ואתם תספרו. או להציג ביחד.
מומלץ להדפיס את הסיפור ולא להקריאו מתוך מסך כלשהו.
שלושת הפרפרים
עיבוד של שרון זיגרייך ללוין קיפניס. סיפור מרפא למשבר הקורונה
פרפר סגול יצא לעוף בשדה, לראות פרחים ולהריח את ריחם. הוא עף.
והנה פרפר שני לקראתו והוא אדום.
– “שלום ואור אדום כנפיים”
-“אור ושלום סגול כנפיים”
-“אנה זה אתה עף?”
– “אל השדה אני עף, לראות פרחים ולהריח את ריחם”.
– “הבה ונעוף יחד!”
-“הבה”.
עפו שניהם יחד: סגול הכנפיים ואדום הכנפיים. הם עפים.
והנה פרפר שלישי לקראתם והוא צהוב.
– “שלום ואור צהוב כנפיים”
-“אור ושלום סגול כנפיים, אור ושלום אדום כנפיים”
-“אנה זה אתה עף?”
– “אל השדה אני עף, לראות פרחים ולהריח את ריחם”.
– “הבה ונעוף יחד!”
-“הבה”.
עפו שלושתם יחד: סגול הכנפיים, אדום הכנפיים וצהוב הכנפיים. עפו ובאו אל השדה.
הייתה השמש זורחת, הפרחים פורחים והאוויר רענן. התעופפו שלושת הפרפרים, שמחו בקרני השמש ורפרפו מפרח אל פרח.
פתאום נשבה רוח, בא ענן, הבריק ברק, הרעים רעם וטיף, טיף, טיף. טף, טף, טף- גשם החל מטפטף. טפטפו הטיפות והרטיבו את כנפי הפרפרים.
-“קשה כך להתעופף בגשם” אמר הפרפר הסגול.
-“הכנפיים כה כבדות” אמר הפרפר האדום .
-“קר בין הטיפות” אמר הפרפר הצהוב.
-“הבה ונעוף הביתה!”
-“הבא”
נפרדו הפרפרים זה מזה לשלום: כנף נשקה לכנף, מחוש נשק למחוש, ועפו.
בבית שבשדה חיכו לפרפר הסגול: אמא פרפרה, אבא פרפר ואחות פרפרית. כולם סגולים סגולים. “שלום לך פרפרון” רפרפו כולם בשמחה בכנפיהן הבוהקות, “כמה טוב שבאת הביתה”.
בשדה שנמצא לא רחוק משם חיכו לפרפר האדום אמא פרפרה, אבא פרפר ואח פרפרון תינוק. כולם אדומים אדומים. “שלום לך פרפרון” רפרפו כולם בשמחה בכנפיהן המקושטות, “כמה טוב שבאת הביתה!”
גם לפרפר הצהוב חיכו בבית- אמא פרפרה ואבא פרפר. “בוא התייבש לך והתחמם תחת כנפינו” הם פרשו את כנפיהם הגדולות והצהובות ועטפו את הפרפר. והנה שוב היה לו חמים ונעים.
-“מתי אפגוש שוב את חבריי הפרפרים- הפרפר הסגול והפרפר האדום, ונוכל שוב לשחק בשדה?” שאל כשהוא מצונף ביניהם, “אני כבר מתגעגע…”
-“כשהימים יתארכו מאוד והשמש תזרח לרוב- תוכל לשוב ולשחק עם חבריך”, אמרה אמא פרפרה. “ובינתיים נעשה ביחד דברים נפלאים”, אמר אבא פרפר.
והפרפר הצהוב שמח.
רוצה לקבל עדכונים על סדנאות וקורסים?
* להצטרפות לקבוצת העדכונים השקטה בוואטסאפ ⇽ לחצו כאן
* להצטרפות לתפוצת המייל או לכל שאלה מוזמנות למלא את הטופס הבא: